Messilat Yesharim

Chapitre 22
Chap. 22
פֶּרֶק כב : בְּבֵאוּר מִדַּת הָעֲנָוָה
הִנֵּה כְּבָר דִּבַּרְנוּ לְמַעְלָה מִגְּנוּת הַגַּאֲוָה, וּמִכְּלָלָהּ נִשְׁמַע שֶׁבַח הָעֲנָוָה, אַךְ עַתָּה נְבָאֵר יוֹתֵר בְּדֶרֶךְ עִקַּר הָעֲנָוָה, וְתִתְבָּאֵר הַגַּאֲוָה מֵאֵלֶיהָ. הִנֵּה כְּלַל הָעֲנָוָה הֱיוֹת הָאָדָם בִּלְתִּי מַחְשִׁיב עַצְמוֹ מִשּׁוּם טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, וְזֶה הֵפֶךְ הַגַּאֲוָה מַמָּשׁ, וְהַתּוֹלָדוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִזֶּה תִּהְיֶינָה הַהַפְכִּיּוֹת שֶׁל תּוֹלְדוֹת הַגַּאֲוָה. וּכְשֶׁנְּדַקְדֵּק נִמְצָא שֶׁתְּלוּיָה בַּמַּחֲשָׁבָה וּבַמַּעֲשֶׂה, כִּי בִּתְחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הָעֲנָוִים, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה עָנָיו בְּדַעְתּוֹ וְיִרְצֶה לִהְיוֹת עָנָיו בְּמַעֲשֶׂה, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִן הָעֲנָוִים הַמְּדֻמִּים וְהָרָעִים שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁהֵם מִכְּלַל הַצְּבוּעִים אֲשֶׁר אֵין בָּעוֹלָם רַע מֵהֶם.
וּנְבָאֵר עַתָּה הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, הָעֲנָוָה בְּמַחֲשָׁבָה, הוּא שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם וְיִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ אֲשֶׁר אֵין הַתְּהִלָּה וְהַכָּבוֹד רְאוּיִים לוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַהִתְנַשֵּׂא עַל שְׁאָר בְּנֵי מִינוֹ, וְזֶה מִפְּנֵי מָה שֶׁחָסַר מִמֶּנּוּ בְּהֶכְרֵחַ, וְגַם מִפְּנֵי מָה שֶׁכְּבָר יֵשׁ בְּיָדוֹ – מִפְּנֵי מָה שֶׁחָסֵר מִמֶּנּוּ פָּשׁוּט הוּא כִּי אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים, אוֹ מִצַּד טִבְעוֹ אוֹ מִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו אוֹ מִצַּד מִקְרִים שֶׁקָּרוּ לוֹ, אוֹ מִצַּד מַעֲשָׂיו שֶׁאָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, הֵן כָּל אֵלֶּה מוּמִים בְּאָדָם שֶׁאֵין מַנִּיחִים לוֹ מְקוֹם הִתְנַשְּׂאוּת כְּלָל, אֲפִלּוּ יִהְיֶה בַּעַל מַעֲלוֹת רַבּוֹת, כִּי כְּבָר עִנְיְנֵי הַחֶסְרוֹנוֹת הָאֵלֶּה יַסְפִּיקוּ לְהַחֲשִׁיכָם.
הִנֵּה הַחָכְמָה הִיא הַמְּבִיאָה יוֹתֵר אֶת הָאָדָם לִידֵי הִתְנַשְּׂאוּת וְגַאֲוָה, לְפִי שֶׁכְּבָר הִיא מַעֲלָה שֶׁבְּאָדָם עַצְמוֹ בְּחֵלֶק הַנִּכְבָּד שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וְהִנֵּה אֵין לְךָ חָכָם שֶׁלֹּא יִטְעֶה, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִלְמֹד מִדִּבְרֵי חֲבֵרָיו, וּפְעָמִים רַבּוֹת אֲפִילּוּ מִדִּבְרֵי תַּלְמִידָיו, אִם כֵּן אֵפוֹא אֵיךְ יִתְנַשֵּׂא בְּחָכְמָתוֹ, וְאָמְנָם מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר, אֲפִלּוּ אִם זָכָה לִהְיוֹת חָכָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג, בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן יִרְאֶה שֶׁאֵין מָקוֹם לְגַאֲוָה וְהַהִתְנַשְּׂאוּת, כִּי הִנֵּה מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל שֶׁיֹּדֵעַ יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא שֶׁבְּחֹק טִבְעוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּעוֹף שֶׁמַּגְבִּיהַּ לָעוּף לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ בְּכָךְ, הַשּׁוֹר מוֹשֵׁךְ בְּכֹחוֹ לְפִי שְׁחוּקוֹ הוּא כֵּן מִי שֶׁהוּא חָכָם הוּא לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ מְבִיאוֹ לָזֶה, וְאִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ חָכָם כָּמוֹהוּ הָיָה לוֹ שֵׂכֶל טִבְעִי כָּמוֹהוּ הָיָה מִתְחַכֵּם כְּמוֹ שֶׁנִּתְחַכֵּם הוּא, אִם כֵּן אֵין כָּאן לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהִתְגָּאוֹת אֶלָּא אִם יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה רַבָּה הוּא מְחֻיָּב לְלַמְּדָהּ לְמִי שֶׁצָּרִיךְ אֵלֶיהָ, וּכְמַאֲמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי (אָבוֹת ב, ח) אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ.
אִם עָשִׁיר הוּא יִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ, וְעָלָיו הוּא לַעֲזֹר לְמִי שֶׁאֵין לוֹ, אִם גִּבּוֹר הוּא לַעְזוֹר לַכּוֹשְׁלִים וּלְהַצִּיל לַעֲשׁוּקִים, הָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה לִמְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, שֶׁכָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל דְּבַר מָה, וְרָאוּי לוֹ לַעֲמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ לְפִי פְּקֻדָּתוֹ, לְהַשְׁלִים מְלֶאכֶת הַבַּיִת וּצְרָכֶיהָ, וְאֵין בְּכָאן מָקוֹם לְגַאֲוָה לְפִי הָאֱמֶת. וְהִנֵּה זֶה הָעִיּוּן וְהִתְבּוֹנְנוּת הָרָאוּי לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ יָשָׁר וְלֹא מִתְעַקֵּשׁ, וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר זֶה אֶצְלוֹ, אָז יִקָּרֵא עָנָיו אֲמִתִּי שֶׁבְּלִבּוֹ וּבְקִרְבּוֹ הוּא עָנָיו, וְהוּא כְּעִנְיַן דָּוִד שֶׁאָמַר לְמִיכַל (שְׁמוּאֵל ב ו, כב) וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי.
וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ה, ב) כַּמָּה גְּדוֹלִים נְמוּכֵי הָרוּחַ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ, מִנְחָה שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ, אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, יט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, הֲרֵי זֶה שֶׁבַח שֶׁל נְמוּכֵי הָרוּחַ שֶׁהֵם עֲנָוִים בְּלִבָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם. וְכֵן אָמְרוּ עוֹד (חֻלִּין פט, א) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים (דְּבָרִים ז, ז), אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּנַי, אֲנִי חוֹשֵׁק בָּכֶם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי, נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְאַבְרָהָם אָמַר וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ וְנַחְנוּ מָה, נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְדָוִד אָמַר וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, כָּל זֶה מִמַּה שֶׁאֵין הַלֵּב הַיָּשָׁר מַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּתּוֹת מִשּׁוּם מַעֲלָה אֲשֶׁר יְבוֹאֵהוּ בְּיָדְעוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁכְּבָר לֹא מִפְּנֵי זֶה יוֹצֵא מִידֵי שִׁפְלוּתוֹ, מִצַּד הַחֶסְרוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ. וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ בְּאוֹתָם הַמִּצְוֹת עַצְמָם שֶׁהִשִּׂיג לֹא הִגִּיעַ וַדַּאי לַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן. וְעוֹד אֲפִלּוּ לֹא יִהְיֶה בּוֹ חִסָּרוֹן אַחֵר, אֶלָּא הֱיוֹתוֹ בָּשָׂר וָדָם יְלוּד אִשָּׁה, דַּי לוֹ זֶה וְהוֹתֵר לִפְחִיתוּת וּגְרִיעוּת, עַד שֶׁלֹּא יָאוּת לוֹ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל, כִּי הֲרֵי כָּל מַעֲלֶה שֶׁהוּא מַשִּׂיג, אֵינוֹ אֶלָּא חֶסֶד אֶל עָלָיו, שֶׁרוֹצֶה לָחֹן אוֹתוֹ עִם הֱיוֹתוֹ מִצַּד טִבְעוֹ וְחָמְרִיּוּתוֹ שָׁפָל וְנִבְזֶה עַד מְאֹד, עַל כֵּן אֵין לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ וְלִיכָּנַע תָּמִיד יוֹתֵר.
הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְעָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁמְּקַבֵּל מַתָּנָה בְּחֶסֶד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ, כִּי כָּל מַה שֶׁיַּרְבֶּה הַחֶסֶד שֶׁיְּקַבֵּל, כָּךְ יַרְבֶּה הַבֹּשֶׁת שֶׁיֵּבוֹשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה בְּכָל אָדָם שֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ מַשִּׂיג מַעֲלוֹת טוֹבוֹת מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים קטז, יב) מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. וּכְבָר רָאִינוּ חֲסִידִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עַל שֶׁהֶחֱזִיקוּ טוֹבָה לְעַצְמָם עִם כָּל חֲסִידוּתָם: נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צג, ב) מִפְּנֵי מָה לֹא נִקְרָא סִפְרוֹ עַל שְׁמוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהֶחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ. וְכֵן חִזְקִיָּה אָמַר (יְשַׁעְיָה לח, יז) הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, לְפִי שֶׁעָנָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת י, ב) כָּל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, הֲרֵי לְךָ שֶׁאֵין לָאָדָם אֲפִלּוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל טוֹבוֹתָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַשָּׂא וַיִּגְבַּהּ בָּהֶם.
וְאָמְנָם כָּל זֶה הוּא מִמַּה שֶּׁרָאוּי לְהָשִׁיב עַל לִבּוֹ מִי שֶׁיִּהְיֶה כְּאַבְרָהָם, כְּמֹשֶׁה, כְּאַהֲרֹן, כְּדָוִד, וּשְׁאָר הַחֲסִידִים שֶׁזָּכַרְנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ יְתוֹמֵי יְתוֹמִים, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה, כִּי כְּבָר יֵשׁ וְיֵשׁ אִתָּנוּ חֶסְרוֹנוֹת רַבּוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל לִרְאוֹת פְּחִיתוּתֵנוּ וְכָל חָכְמָתֵנוּ כְּאֵין נֶחְשֶׁבֶת, כִּי הַיּוֹתֵר חָכָם גָּדוֹל שֶׁבֵּינֵינוּ אֵינוֹ כִּי אִם מִן תַּלְמִידֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וְזֶה מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁנָּבִין וְנֵדַע בֶּאֱמֶת, וְלֹא יָזוּחַ עָלֵינוּ לִבְנוֹ חִנָּם, אֶלָּא נַכִּיר שֶׁדַּעְתֵּנוּ קַלָּה וְשִׂכְלֵנוּ חַלָּשׁ עַד מְאֹד, הַסִּכְלוּת רַב בָּנוּ וְהַטָּעוּת גּוֹבֶרֶת, וַאֲשֶׁר נֵדַע אוֹתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מְעַט מִן הַמְּעַט, אִם כֵּן וַדַּאי שֶׁאֵין רָאוּי לָנוּ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל אֶלָּא הַבֹּשֶׁת וְהַשִּׁפְלוּת וְזֶה פָּשׁוּט.
וְהִנֵּה דִּבַּרְנוּ עַד הֵנָּה מֵעֲנְוַת הַמַּחֲשָׁבָה, וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעֲנְוַת הַמַּעֲשֶׂה, וְהִיא תִּתְחַלֵּק לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: בְּהִתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּשִׁפְלוּת, בִּסְבוֹל הָעֶלְבּוֹנוֹת, בִּשְׂנוֹא הָרַבָּנוּת וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, בְּחֲלוֹק כָּבוֹד לְכָל. הָאֶחָד הוּא בְּהִתְנַהֵג בְּשִׁפְלוּת וְזֶה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בְּדִבּוּרוֹ, בַּהֲלִיכָתוֹ, בְּשִׁבְתּוֹ וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו, בְּדִבּוּרוֹ, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא פו, א) לְעוֹלָם יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (קְהִלַּת ט, יז) דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי כָּבוֹד וְלֹא דִּבְרֵי בִּזָּיוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מִשְׁלֵי יא, יב) בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב, וְאוֹמֵר (שָׁם יח, ג) בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז.
בַּהֲלִיכָתוֹ, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין פח, ב) שָׁלְחוּ מִתָּם אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא עַנְוְתָן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ שָׁיֵף עָיֵל שָׁיֵף נָפֵק. וְלֹא יֵלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְלֹא בִּכְבֵדוּת גָּדוֹל עָקֵב בְּצַד גּוּדָל, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ כֹּל הוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת מג, ב) כָּל הַהוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּאִלּוּ דֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה י, לג) וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים. בְּשִׁבְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ בֵּין הַשְּׁפָלִים, וְלֹא בֵּין הָרָמִים, וְהוּא גַּם כֵּן מִקְרָא מָלֵא (מִשְׁלֵי כה, ו) אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד וְגוֹ', וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (א, ה) הַרְחֵק מִמְּקוֹמְךָ שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת וְשָׁב עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה וְאַל תַּעֲלֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לֵךְ רד, וְעַל כָּל הַמַּקְטִין עַצְמוֹ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא מְצִיעָא פה, ב) כָּל מִי שֶׁמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה גָּדוֹל לְעוֹלָם הַבָּא, וּכְנֶגֶד זֶה אָמְרוּ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְחֶזְקֵאל רֶמֶז שסא) הָסֵר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרָם הָעֲטָרָה (יְחֶזְקֵאל כא, לֹא) כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה קָטָן בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמִנָּהּ לְהֵפֶךְ מִי שֶׁהוּא קָטָן בָּעוֹלָם הַזֶּה זְמַן גְּדֻלָּתוֹ לְעוֹלָם הַבָּא. וְאָמְרוּ (סוֹטָה ה, א) לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי וְזֶה מִפְּנֵי שִׁפְלוּתוֹ. וְכֵן אָמְרוּ (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יז, ב) לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ (מִיכָה ז, יח) לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם.
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא סְבִילַת הָעֶלְבּוֹנוֹת, וְהִנֵּה בְּפֵרוּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יז, א; מְגִלָּה כח, א) לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, וְאָמְרוּ עוֹד (שַׁבָּת פַּח, ב; יוֹמָא כג, א; גִּטִּין לו, ב) הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (שׁוֹפְטִים ה, לֹא) וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. וְסִפְּרוּ מִגֹּדֶל עַנְוָתוֹ שֶׁל בָּבָא בֶּן בֻּטָּא, זֶה לְשׁוֹנָם (נְדָרִים סו, ב) הַהוּא בַּר בָּבֶל דְּסָלֵיק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָסֵב אִתְּתָא, אֲמַר לָהּ בַּשִּׁילִי לִי וְכוּ' עַד זִיל תָּבְרֵי יָתְהוֹן עַל רֵישָׁא דְבָבָא הֲוָה יָתֵב בָּבָא בֶּן בּוּטָא וַדָּאִין דִּינָא, אֲזַלַת וְתַבְרַת יָתְהוֹן עַל רֵישֵׁהּ, אֲמַר לַהּ מָה הָדֵין דַּעֲבַדְתְּ? אָמְרָה לוֹ כָּךְ צִוַּנִי בַּעֲלִי, אָמַר עָשִׂיתָ רָצוֹן בַּעֲלֵךְ, הַמָּקוֹם יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָּנִים כְּבָבָא בֶּן בֻּטָּא. וְהִלֵּל כְּמוֹ כֵן סִפְּרוּ מֵרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (ל, ב) זֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוְתָן כְּהִלֵּל וְכוּ'. וְרַבִּי אַבָּהוּ אַחֲרֵי רֹב עַנְוָתוֹ מָצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִהְיוֹת רָאוּי לְהִקָּרֵא עָנָיו, זֶה לְשׁוֹנוֹ (סוֹטָה מ, א) אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא עַנְוְתָנָא אֲנָא, כֵּיוָן דְּחָזֵינָא לְרַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ דְּאָמַר אִיהוּ חַד טַעְמָא וְאָמַר אָמוֹרֵהּ חַד טַעְמָא וְלָא קָפֵיד, אָמֵינָא לָאו עַנְוְתָנָא אֲנָא.
שִׂנְאַת הָרַבָּנוּת וּבְרִיחַת הַכָּבוֹד, מִשְׁנָה עֲרוּכָה הִיא (אָבוֹת א, י) אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאָמְרוּ עוֹד (אָבוֹת ד, ז): הַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, וְאָמְרוּ (עַיֵּן עֵירוּבִין יג, ב) כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, וְאָמְרוּ עוֹד (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי מִשְׁלֵי רֶמֶז תתקמ) אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר (מִשְׁלֵי כה, ח), לְעוֹלָם אַל תְּהִי רָץ אַחַר הַשְּׂרָרָה לָמָּה פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ, לְמָחָר בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים לְךָ שְׁאֵלוֹת מָה אַתָּה מְשִׁיבָם. עוֹד שָׁם רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו שְׂרָרָה כְּדֵי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה אֵינוֹ אֶלָּא כַּנּוֹאֵף הַזֶּה שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִגּוּפָהּ שֶׁל אִשָּׁה.
עוֹד שָׁם אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֲנִי נִקְרֵאתִי קָדוֹשׁ (רָצָה לוֹמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), הָא אִם אֵין בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁיֵּשׁ בִּי, לֹא תְּקַבֵּל עָלֶיךָ שְׂרָרָה. וְתַלְמִידֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יוֹכִיחוּ, שֶׁהָיוּ מֻצְרָכִים מִפְּנֵי עֲנִיּוּתָם וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׂרָרָה, הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק כֹּהֵן מָשׁוּחַ (הוֹרָיוֹת י, א) כִּמְדֻמִּין שֶׁשְּׂרָרוּת אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם וְכוּ', וְאָמְרוּ עוֹד : (פְּסָחִים פז, ב) אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, וּמִנָּלַן מִיּוֹסֵף שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת מֵת קֹדֶם אֶחָיו (בְּרָכוֹת נה, א).
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הָרַבָּנוּת אֶלָּא מַשָּׂא גָּדוֹל אֲשֶׁר עַל שְׁכֶם הַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ, כִּי עַד שֶׁהָאָדָם יָחִיד וְיוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עַמּוֹ מֻבְלָע בֵּין הָאֲנָשִׁים אֵינוֹ נִתְפָּס אֶלָּא עַל עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַלָּה לָרַבָּנוּת וּשְׂרָרָה כְּבָר הוּא נִתְפָּס עַל כָּל מִי שֶׁתַּחַת יָדוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי עָלָיו לְהַשְׁקִיף עַל כֻּלָּם וְלִרְעוֹת אוֹתָם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל וּלְהַיְשִׁיר מַעֲשֵׂיהֶם וְאִם לָאו וַאֲשָׁמָם בְּרָאשֵׁיכֶם כְּתִיב אָמְרוּ חֲכָמִים.
וְהַכָּבוֹד אֵינוֹ אֶלָּא הֲבֵל הֲבָלִים הַמַּעֲבִיר אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל חוֹבָתוֹ, וּמִי שֶׁמַּכִּירוֹ וַדַּאי שֶׁיִּמְאַס בּוֹ וְיִשְׂנָאוֹ, וְהַתְּהִלּוֹת אֲשֶׁר יְהַלְלוּהוּ בְּנֵי הָאָדָם יִהְיוּ עָלָיו לְטֹרַח, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם מַגְדִּילִים הִלּוּלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר אֵינוֹ בּוֹ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא מִתְבּוֹשֵׁשׁ וּמִתְאַנֵּחַ עַל שֶׁלֹּא דַּי לוֹ רָעָתוֹ שֶׁחֲסֵרוֹת מִמֶּנּוּ הַמַּעֲלוֹת הָהֵם, אֶלָּא שֶׁיַּעֲמִיסוּ עָלָיו תְּהִלּוֹת שֶׁקֶר, לְמַעַן יִכָּלֵם יוֹתֵר.
הַחֵלֶק הָרְבִיעִי הוּא חִלּוּק הַכָּבוֹד לְכָל אָדָם, וְכֵן שָׁנִינוּ (אָבוֹת ד, א) אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאָמְרוּ עוֹד (פְּסָחִים קיג, ב) מִנַּיִן הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּדָבָר אֶחָד שֶׁחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד וְכוּ', וְעוֹד שָׁנִינוּ : (אָבוֹת ד, טו) הָוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וְאָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי (בְּרָכוֹת יז, א) שֶׁלֹּא הִקְדִּים לוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם וַאֲפִלּוּ גּוֹי בַּשּׁוּק. וּבֵין בְּדִבּוּר וּבֵין בְּמַעֲשִׂים חַיָּב לִנְהֹג כָּבוֹד בַּחֲבֵרָיו, וּכְבָר סִפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת סב, ב) מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ עַל שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה. וּכְמוֹ שֶׁהַבִּזָּיוֹן הוּא דָּבָר מִתְיַחֵס אֶל הָרְשָׁעִים, כִּדְבַר הַכָּתוּב שֶׁזָּכַרְנוּ, בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז, כִּי הַכָּבוֹד מִתְיַחֵס אֶל הַצַּדִּיקִים, כִּי הַכָּבוֹד שׁוֹכֵן עִמָּהֶם וְאֵינוֹ מִתְפָּרֵשׁ מֵהֶם, וְאוֹמֵר (יְשַׁעְיָה נ"ד) וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד.
וַהֲרֵי נִתְבָּאֲרוּ חֶלְקֵי הָעֲנָוָה הָרָאשִׁיִּים וּפִרְטֵיהֶם בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּינִים הַמִּתְרַחֲבִים וְהוֹלְכִים לְפִי הַנּוֹשְׂאִים, וּלְפִי הָעִתִּים וְהַמְּקוֹמוֹת, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח. וְהִנֵּה זֶה וַדַּאי שֶׁהָעֲנָוָה מְסִירָה מִדֶּרֶךְ הָאָדָם מִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים וּמְקָרֶבֶת אוֹתוֹ אֶל טוֹבוֹת רַבּוֹת, כִּי הֶעָנָיו יָחוּשׁ מְעַט עַל דִּבְרֵי הָעוֹלָם וְלֹא יְקַנֵּא בַּהֲבָלָיו, וְעוֹד שֶׁחֶבְרַת הֶעָנָיו נָאֶה עַד מְאֹד וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ בְּהֶכְרֵחַ, לֹא יָבוֹא לִידֵי כַּעַס וְלֹא לִידֵי מְרִיבָה אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁקֵט, הַכֹּל בִּמְנוּחָה. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְמִדָּה זוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת א, ג) מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׂתָה עֲנָוָה עֵקֶב לְסֻלְיָתָהּ, כִּי כָּל הַחָכְמָה כֻּלָּהּ לֹא יַעַרְכֶנָּה, וְזֶה בָּרוּר.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source